נפש בני רחל

ח ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה...: ט ובני ראובן חנוך... ויחלאל: טו אלה בני לאה...כל נפש בניו ובנותיו שלשים ושלש: טז ובני גד... : יח אלה בני זלפה...ותלד את אלה ליעקב שש עשרה נפש: יט בני רחל אשת יעקב יוסף ובנימן ....: כב אלה בני רחל אשר ילד ליעקב כל נפש ארבעה עשר: כג ובני דן חשים: כד ובני נפתלי ...: כה אלה בני בלהה...כל נפש שבעה: כו כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה יצאי ירכו מלבד נשי בני יעקב כל נפש ששים ושש: כז ובני יוסף אשר ילד לו במצרים נפש שנים כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים


Note that only by בני זלפה is the word נפש placed after the number of sons, thereby allowing it to be read as one with the words בני רחל -- a remez then to the kabbalistic reference of בני רחל being exclusively related to the דרגא of נפש.

Salt and Existentialism

See the Malbim on the Sifra (ויקרא נדבה פרק יד) where he explains the concept of מליחה on all קרבנות as:  despite our burning of the physical carcass of the קרבן, the existential component (i.e. salt) must never cease. Very nice then with the kabbalistic references of מלח equaling ג' פעמים הויה.

Why exactly 3x though needs further understanding.... further interesting to note that מלח is mentioned exactly 3 times in the pasuk ויקרא ב יג... making then a sum total of 9 הויות, possibly then a remez to ג' כלילן תוך ג' וט' ספירות של ז"א...

Cheap

In recent times there's been astonishing supermarket price wars in various parts of the country here in israel. Chicken meat and vegetables being just about given away for free with any purchase above around 100 shekel. The latest is in Kfar Saba with chicken being sold at 1 shekel a kilo (about 40 cents for a whole chicken) and vegetables at 9 agurot a kilo.  Great, right? I don't think so. Not in the subtle long term. The country is literally being conditioned for cheapness, in all its forms and all its manifestations. There's no way a  society can transfer tons of slaughtered chickens (from the slaughterhouse, thru the supermarket, to the home) at 40 cents a chicken and not become jaded - jaded to life, to value, to meaning, to giving respect to things to whom some modicum of recognition is due. And from therein can come all the further maladies: apathy, indifference, neglect, and abandonment -- because everything is cheap, and so  it doesn't mean that much anyway.

I can't express the point as pointedly as I'd like (maybe i'm losing my writing skills or maybe I'm just off point) but i can't help feeling that everything's tied together. That the 40 cent chicken is  the indifference of society to assert "what is right" over that which is "profitable";**;   the grafitti sprayed on a beautifully new jerusalem stone building being that the kid has no conception of what efforts go into such a project or the value of money needed to buy the IPod that his daddy bought for him;  the malaise of a society to an existential perspective of "be or not to be"', the infinity of beauty in an act of true justice and goodness no matter the dollar value gained or lost; and the general resignation of people  to focus exclusively on themselves alone because the world is too f-ed up and too cruel to stand a chance of changing, so better to just "forget about it" -- these are the things that sadden me and this is part of what's at issue when i pass by supermarket chains  with names like: הכל בזול, זול בירושלים, רשת הקניה הזולה בישראל, etc etc. How did we get to the point where "cheap" is a good word in our societal vocabulary?


** I remember as a cashier, management focus was on finding the least path of resistance, not on right and wrong. If customer A unfairly cuts B in line say, but customer A knows "how to make a ruckus", "how to make a scene" -- and say customer B is  a softy (i.e. we can allow A to screw B and B won't make a scene about it). Many times I'm sad to say the management choices were one of pragmatism, not of upholding right and wrong...

גמל משמש אחור באחור

חסר לי כל המראה מקומות אבל ראיתי לרשום בקיצור מה שכן ראיתי אחר כך בספרים אחרים. מה שאמרו חז"ל שגמל משמש אחור באחור -- זה מקורו של דברי ר' חיים ויטאל שכותב בספריו (איני זוכר איפה) שזיווג אחור באחור של זו"נ נעשה על ידי עליית שתיהם לתוך חופת שלום של אבא ואמא ושם ניתן להזדווג פנים בפנים ללא חשש לאחיזת הקליפות, רק שכיון שזיווג זו איננה ראויה מצד זו"נ עצמם (שהרי הם נמצאים בעצמם אחור באחור) אלא על ידי עזרת אבא ואמא לכן הדבר מכונה כ"זיווג אחור באחור".

ובכן רמוז במאמר חז"ל גמ"ל משמש אחור באחור, שמלת גמ"ל מרמז אל אבא ואמא. גימטריה של גמ"ל עולה ע"ג,  כמספר חכמ"ה, וכן  בבינה מצאנו ע"ג ניצוצין של רפ"ח שכולל הויה דס"ג ועשר אותיות המילוי שעולין ע"ג. ודו"ק.