הוה

Note a puzzling thing: the word הוה, being essentially 75% of the שם המפורש, has in fact a negative connotation of שבר and tribulation as in יחזקאל ז) הוה על הוה) [even having the same vowelization!]... The only explanation in my mind being the loss of the 'י' as mentioned here.

If so we have an additional difficulty to resolve-- the word used for the Present term-- הווה , it being the only one of the three tenses bereft of a י...

לענ"ד the Present being in it's very essence (by virtue of it's being standalone and devoid of חיבור i.e. devoid of context) chaotic and ambivalent, hence frustrating and painful; contrary to a sequential chronological Past (היה) or an envisioned unfolding Future (יהיה).

יהו"ה-- היה הווה ויהיה

Chazal say (source?) the meaning of יהו"ה being היה הווה ויהיה -- presumably from the 3 vowelizations of שב"א, חול"ם, וקמ"ץ.  The beginning שב"א for future e.g. יהי אור, the חול"ם used for present e.g הווה, עושה  ; and קמץ for past e.g. היה, נהיה.

Problem is though, Chazal should state the order opposite:  יהיה הווה והיה as per the vowelization...

לענ"ד from the perspective of Mankind, Creation's processes are leading up towards ultimate Existential completion, hence היה הווה ויהיה but from the perspective of Primal Existence/ יהו"ה, an existentialist perspective, the ultimate future final result of what remains is your point of origin, how could you begin from things which "are-not"?; what remains are the particular processes by which Existence shall manifest itself but one way or another, those existential Truths will manifest. Hence from an existentialist perspective the effect exists before the causes that bring it about --- רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו. As R' Matis Weinberg explained in Frameworks Pr' Hukat.

.....In the same way then that mathematical truths precede and are pre-determined even before the selection of the particular causal data that bring them about, as for example x + y = 20. The result will be 20, no matter what 'x' you choose.

It is interesting then, following this line of thinking, that the שם of צבאות follows a different order, namely: Future, Past, Present... וצע"ע

Various Good Questions

בענין י"ג מדות --
הנה ידוע מאמרם ז"ל על ה' ה' אני הוא קודם שיחטא אני הוא לאחר שיחטא וישוב
הנה מצינו בכמה מקומות בש"ס וספרים ששם ושרש 'הויה' מורה על קיום הדבר באופן תמידי מחוץ לגבולות הזמן והחיים
לכן לשון הויה מורה עיכוב ותמידות בלי השתנות בכמה פרשיות שונים עי' שם בסוגיית מנחות
ומה גם עצם המעלה של שם הויה על שאר שמות קדושים הוא בזה שהוא עצם ולא מדה . כן הבנתי בדל השגתי.
ואם ח"ו שגיתי ה' הטוב יכפר

ולכן קשה לי להבין כפילות השם פה ומאמרם ז"ל ומה גם ענין הפסיק שביניהם
ועי' בר' בחיי בפר' כי תשא ועדיין לא הבנתי


בענין דום ודומה--
לשון דומ הבנתי מכמה מקומות שהוא מורה ענין של ביטול ו"מיתת" האדם ורגשיו רצונו וחפצו

• וידום אהרן
• אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה ומאמרם ז"ל (and with this i understood why it's placed only as the final alternative. Withdrawal and "shutting down" is always a last option versus living and "overcoming")
• דומה ממונה על המתים . לא המתים יהללו י-ה ולא כל יורדי דומה

וא"כ קל"ל הענין אצל הפסוק "ישב בדד וידום כי נטל עליו" ומאמרם ז"ל שנדרש על הלומד תורה יחידי