יקום, קנין, קין

Note the interesting full-circle connection:

יקום being used in the sense of assets and property (as in את כל היקום אשר ברגליהם) ... which is a function of קנין ... which is fundamentally connected to קין קניתי איש את ה ... which comes back to קימה as it says ויקם קין אל הבל אחיו

Also note by the קנין מערת המכפלה the usage:

ויקם שדה עפרון, אשר במכפלה, אשר, לפני ממרא: השדה, והמערה אשר-בו, וכל-העץ אשר בשדה, אשר בכל-גבולו סביב. לאברהם למקנה, לעיני בניחת בכול באי שער-עירו. ואחרי-כן קבר אברהם את-שרה אשתו, אל-מערת שדה המכפלה על-פני ממרא--היא חברון בארץ כנען ויקם השדה והמערה אשר-בו, לאברהם--לאחוזת-קבר מאת בני-חת

מחה, Water, and שמחה

See Breishit Rabba 28:2,3 that מחה is specifically connected to water.

Consequently it would seem a more appropriate translation of מחה being that of "liquidation". Water being the ultimate liquidating solvent or solution. Leading possibly then into שמחת המים of Sukkot.

Shevatim Naming

Worthwhile to point out the various Shemot used in the context of the 12 Shevatim in Par' VaYetzei:

Reuven, Shimon, Yehuda - הויה

Dan, Naftali, Yisachar, Zevulun - אלקים

Levi, Gad, Asher, Binyamin - no mention

Yosef - Quite interesting. 2 pesukim. One with אלקים and one with הויה
ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלוהים את-חרפתי. ותקרא את-שמו יוסף לאמור יוסף יהוה לי בן אחר

Torah & Graphology

After reading a little of some graphology and handwriting analysis books it would seem to me that the subject is intimately and intricately related to the various Torah concepts. Just to name a few:
.... צורת אותיות, קוצין, תגין, שרטוט, מוקף גויל

It behooves us to look further into the thought...

R Akiva

Thought it interesting to point out the relation of these 2 statements of R' Akiva, one in Bereishit Rabba 24:7 and one from the Mishna in Bava Kamma.

בן עזאי אומר: זה ספר תולדות אדם, זה כלל גדול בתורה. ר' עקיבא אומר: (ויקרא יט) ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה, שלא תאמר הואיל ונתבזיתי יתבזה חבירי עמי, הואיל ונתקללתי יתקלל חבירי עמי. אמר רבי תנחומא: אם עשית כן, דע למי אתה מבזה, בדמות אלהים עשה אותו

מעשה באחד שפרע ראשה של אישה, ובאת לפני רבי עקיבה, וחייבו ליתן לה ארבע מאות זוז. אמר לו, רבי, תן לי זמן, ונתן לו. שימרה עומדת על פתח חצרה, ושיבר את הפך לפניה, ובו איסר שמן; וגלתה את ראשה, והייתה מטפחת ומנחת על ראשה. והעמיד לה עדים, ובא לפני רבי עקיבה; אמר לו, רבי, לזו אני נותן ארבע מאות זוז. אמר לו, לא אמרת כלום: שהחובל בעצמו--אף על פי שאינו רשאי, פטור; ואחרים שחבלו בו, חייבין. הקוצץ את נטיעותיו--אף על פי שאינו רשאי, פטור; ואחרים שקצצו את נטיעותיו, חייבין.

(it's a little unclear to me the reading of the Bereishit Rabba and it's derivation... if anything, the pasuk of ואהבת לרעך כמוך would seem to imply the exact opposite! i.e. that we would say הואיל ונתבזיתי יתבזה חבירי עמי )

ואיבה אשית בינך ובין האשה

It seems to me that this needs more analyzing. What is the איבה between woman and snake and how does it manifest itself?

I don't think it can be understood in the sense of "fear/repulsion" that many women naturally feel towards snakes for two reasons.

1) the pasuk implies it's a mutual relationship, ואיבה אשית בינך ובין האשה, so that seemingly the nachash also feels the same towards woman.

2) the word is not פחד or שקץ, it's איבה . Which really brings to the crux of the issue what does the word איבה mean? (have to remind myself to look at a Malbim) Does it have anything to do with the איבה in the תיקוני עולם that are mentioned in gemara Gittin?

Hashem's Allowance for Chaos and Free Choice

A long-standing fundamental question that I've had many a heated discussion about with people (the question is not my own. Heard both from the Rosh Yeshiva, R' Shmuel Yaakov Weinberg ,and my Rebbe Rav Matis) :

If A picks up a gun and chooses to kill B, B dies. Would B have died at that instant had A chosen not to kill B?

Essentially, the question being one of the nature of Hashgacha: is everything Hashem's desire or does He allow for chaos? (allow being the key word really which resolves alot of the conflicts people have in the discussion of this issue)

I've found what I think is a clear proof in Breishit Rabba 22:9 in reference to Kayin's killing Hevel:

אר"ש בן יוחאי: קשה הדבר לאומרו, ואי אפשר לפה לפרשו. לב' אתליטין שהיו עומדין ומתגוששים לפני המלך. אילו רצה המלך פירשן, ולא רצה המלך לפרשן. נתחזק אחד על חבירו והרגו, והיה מצווח ואמר: מאן יבעי דיני קדם מלכא? כך קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה

In my opinion it implies very clearly that the bloods of Hevel are seen as crying out to Hashem k'vayachol for the injustice of His allowance of the murder. This is HUGE! This would literally change the way 90% of the frum world perceive the nature of Man's place in the world around him. See also the Rambam Hl' Teshuva 5:7 where he really is saying this same point (as R' Matis also had taught us)

ואל תתמה ותאמר היאך יהיה האדם עושה כל מה שיחפוץ, ויהיו מעשיו מסורין לו, וכי ייעשה בעולם דבר שלא ברשות קונו ובלא חפצו, והכתוב אומר "כול אשר חפץ ה', עשה: בשמיים ובארץ" דע שהכול בחפצו ייעשה, ואף על פי שמעשינו מסורין לנו.
כיצד: כשם שחפץ היוצר להיות האש והרוח עולים למעלה, והמים והארץ יורדים למטה, והגלגל סובב בעיגול, וכן שאר ברייות העולם להיות כמנהגן שחפץ בו--ככה חפץ להיות האדם רשותו בידו, וכל מעשיו מסורין לו, ולא יהיה לו לא כופה ולא מושך, אלא הוא מעצמו ובדעתו שנתן לו האל עושה כל שהאדם יכול לעשות.