בזעת אפיך תאכל לחם

The Zohar on the Pasuk of וזרעו מבקש לחם understanding לחם as reference to כי אם הלחם אשר הוא אוכל

With that in mind then I was wondering how would it be understood the pasuk of בזעת אפיך תאכל לחם... could it be a reference to the fact that post-Gan Eden sexual reproduction is by definition mortality...

I.e, in contrast to an Edenic existence ignoring process (שנים עלו במטה וד' ירדו) , we now have the introduction of Life as process and hence:

תני, כל מי שיש לו תולדות, מת ובלה ונברא ואינו בורא,

וכל מי שאין לו תולדות אינו לא מת ולא בלה ובורא ואינו נברא (Br"R 12:7)

... it's then a little problematic though how this would jive with Chazal's point of כל זיעה סם המוות, חוץ מזיעת הפנים, וסימן לדבר בזיעת אפיך תאכל לחם

... seemingly indicating that if anything, זיעת אפים is a function of life, not death . Also note Berachot 57:  ששה דברים סימן יפה לחולה וכו' זיעה שנאמר בזעת אפיך תאכל לחם


וצע"ע.