Nice Song- Louis Prima

What a delightfully tragic song!! :-)

Like staring into the face of an abyss and smiling. See the end of Pirates of the Carribean II "Hello Beastie" :-)

I'm just a gigolo,
everywhere I go
people know the part I'm playing
paid for every dance
starting each romance
oh what their saying

And there will come a day
And youth will pass away
What will they say about me
When the end comes I know
They'll say just a gigalo
Life goes on without me

Cause I aint got nobody
oh and theres nobody cares for me
theres nobody cares for me

I'm so sad and lonely
sad and lonely
sad and lonely

Won't some sweet mamma
come and take a chance with me
cause I aint so bad

And I'll sing out, sweet love songs
All of the time
She will only be, only be
Bip bozadee bodzee bop le bop

I aint got nobody
oh and theres nobody cares for me
theres nobody cares for me

Hummala bebhuhla zeebuhla boobuhla
hummala bebhuhla zeebuhla bop
I ain't got nobody, nobody,nobody cares for me
theres nobody cares for me
I'm so sad and lonely, oh lonely, oh lonely, lonely lonely

Won't some sweet mama
come and rescue me
cause I aint so bad

And I'll sing out
sweet love songs
all of the time
she will only be,
only,only, only only be
baby, sugar darling

I aint got nobody baby
And there's nobody, there's nobody
there's nobody theres nobody
there's no one, there's no one
nobody, nobody, nobody
nobody cares for me

I תקופת סוכות -- “season feel”

- סופית --< זמן אסיפה, “depressing”, sad, winter, an ending of sorts

רגל סופית

not very cheery either... --קהלת

- התחלת זמן גשם

חג האסיף תקופת השנה -ויאסף אל עמיו

ערכין לב: וסנהדרין סד. - למדים מסוגיית ערכין דעצם מלת "סוכה" פירושו סוף וביטול של רע ויצרא דעבירה
- “gonna have to face it you’re addicted to love”
- וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל־יוֹמָם מֵחֹרֶב וּלְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר:


II ענין ישועה בסוכות
- לולב איקרי הושענא, הקפת המזבח ואמירת אני והו, ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה, הושיעה את עמך
- יש להבין ממה אנחנו מבקשים ישועה? בפרט בזמן המקדש
- (שמות רבה א' לב') - ויקם משה ויושיען וכו' ר' יוחנן בשם ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר דבר של ג"ע באו לעשות עמהן ועמד משה והושיען שנאמר כאן ויושיען ונאמר להלן צעקה הנערה בעיר וגו' מה להלן וכו' אף כאן וכו' רבנן אמרי וכו' אין ויושיען אלא לשון הצלת מים שנא' הושיעני אלק' כי באו מים עד נפש (תהלים סט)

III מקור סוכות

- וַיָּשָׁב בַּיּוֹם הַהוּא עֵשָֹו לְדַרְכּוֹ שֵֹעִֽירָה: וְיַֽעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָֹה סֻכֹּת עַל־כֵּן קָרָא שֵׁם־הַמָּקוֹם סֻכּֽוֹת (לג, טז-יז')
- דמיון יעקב ועשו לשעירי יוה"כ
- הדמיון הוא עד כדי כך שבאים ליטול שכר באחרית ימים (ע"ג ב:)
- טענתם נסתרת דוקא ע"י מצות סוכה

דירת עראי ודירת קבע... אולי הוי כנגד אתנהלה לאטי וסוכה תהיה לצל יומם
[ועי' מדרש פליאה ד' ויהי ערב זה עשו ויהי בקר זה יעקב יום אחד זה יוה"כ]

ג' החלקים הצד השוה שביניהן הוא דעת IV
-הבדלה בין ישראל לעמים הוא ע"י כחה של דעת דאם אין דעת הבדלה מנין
da’at allows for differentiation through personalization--

-מקור מלת דעת הוא עץ הדעת טוב ורע דהיינו מקור מיתה ויצרא דעבירה
- מיתה הוא ענין סדר טהרות דהיינו סדר של דעת
-דוקא סכך שאינו מקבל טומאה דהיינו זמן ביטולו של רע ומיתה
- סוכות הוא חג של דעת [למען ידעו דורותיכם וגו'] ובא אחר יום של עינוי בלי יישוב הדעת (אשר על כן שיעורו בככתובת הגסה)

-גם אצל סוכה של יעקב קדמה לו ענין של דעת ויצרא דעבירה אצל שרו של עשו וגיד הנשה

Sukka Thoughts, Questions, and Insights

Thoughts/Themes from מס' סוכה

- The concept of ישועה recurring often-- the לולב is called הושענא , הושענא רבא, אני ו-הו הושיעא נא.

Particularly interesting to note is that we’re asking for ישועה not celebrating it. Why would people living during the times of the beit hamikdash have a need for ישועה? From what? The same question applies to many of the 15 שיר המעלות that were said on the steps of the ezrat nashim? Why in the world would the leviim be saying tehillim 121 and 130, for example, while standing on the steps of the ezrat nashim?

-Sukkos being a time of ending-- end of the regalim, end of annual life before entering into the winter, Sukka being representative of ביטול יצ"ר which is at the end of time.

- the seemingly integral relationship of מים and יין-- possibly k’neged שמחה and ששון.
יין ישמח לבב אנוש...... ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה

- the torah’s referring to the לולב and הדס in terms of their level of constriction לולב-naturally loose but requires כפות and then הדס -naturally bonded and braided.

(Possibly ערבות also share in this similarity of characterization-- they must be like the נחל ,smooth and fluid without any constriction at all. (maybe))

- the polarization of ערבה and אתרוג--

1) the midrash of types of jews,
2)an אתרוג חסר כל שהוא is פסול whereas the ערבה of הושענא רבא is כשר even עלה אחד בבד אחד

3) אתרוג is b’ikar on the first day, ערבה on the last

(tangentially interesting that this seems to be regressing--going from the “Tzadik” of אתרוג to the “Rasha” of ערבה. Also strange the seven days of Sukkot seem to be כנגד the seven sefirot and yet אתרוג which is representative of מלכות should be on the first and not last day, usually מלכות comes last and is theכולל ).
--Yet they have a common thread of water between the two of them--ערבי נחל .... עץ הדר (the gm’ says הדר comes from the greek prefix “hydro”)


- the significance of the סכך needing to be not even ראוי לקבל טומאה and not just טהור and ראוי לקבל טומאה --> Sukkos represents a time of the bitul of the existence of רע not just התגברות over it, hence the need for not even the ability for טומאה/רע ( note: the connection of רע to טומאה and in addition the relationship of death to טומאה and דעת, Sukkos is the only רגל mentioned with דעת “למען ידעו דורותיכם” [pachad yitzchak] ) Sukkos then flows very nice from Yom Kippur (I have some proofs elsewhere that Yom Kippur is very related to דעת ex. the שיעור of כותבת הגסה is the שיעור of יישוב הדעת not אכילה .)

-interesting to note that in the torah, the mitzvot of 4 minim and Sukka seem to be “afterthoughts” to the chag of Sukkot. See Vayikra 23:33-44 Pesukim 37 and 38 should be at the end, not before 4 minim and sukka.

Ki Teitzei Shiur Notes

The following are outline notes written in preparation for a shiur given Shabbat Morning, Pr' Ki Teitzei, in Holliswood Jewish Center

Parshat Ki Teitzei

Intro/Overview – I

Odd and varied Parsha notwithstanding ספר דברים in general -
- ספר דברים הוא ספר לעצמו, משנה תורה, פתשגן אורייתא, "אלה הדברים" בלי וא"ו החיבור
- כ"ע מודים דבדברים דרשינן סמוכים

- כמה וכמה פרשיות דלכאורה אין קשר אחת לחברתה
What unifying theme can there be in the parsha? –

A strange parsha with a non-unique name à “כי תצא למלחמה על אוביך” was already -said in Parshat Shoftim?


Patterns / Themes –II
Themes relating to the process of Teshuva

שמלה .A
והסירה את שמלת שביה מעליה .1
וכן תעשה לחמורו וכן תעשה לשמלתו .2
לא ילבש גבר שמלת אשה.3
ופרשו השמלה.4
ושכב בשלמתו וברכך.5

- שמלה נמצא כמה פעמים בענין של השתנות משמעותי בין לטוב בין למוטב – התחלפות
1. הסירו את אלהי הנכר אשר בתוככם והטהרו והחליפו שמלותיכם
2. ויקרע יעקב שמלותיו וישם שק במתניו
3. ויגלח ויחלף שמלותיו ויבא אל פרעה
4. ויקרעו שמלותם ויעמס איש על חמורו
5. לכלם נתן לאיש חליפות שמלות – לשון של התחלפות
6. וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלותם

{אגב – צ"ע בין כיבוס, הסרה, והחלפת שמלות}
{גם צ"ע על מקורו הראשון של מלת שמלה אצל שם ויפת --> ויקח שם ויפת את השמלה"
לכאורה אינו מובן לפי דרכינו וגם הה"א הידיעה בפסוק קשה לי}

This is very much in line with ירח ימים – דא אלול and the process of Teshuva. A changing of one’s clothes. A removal and “letting go” of a previous pagan identity.

- זאת ענין חליפת שמלות

Coercion, Partial Coercion, & Non-Coercion .B

Coercions

1. יפת תואר
2. "ולו תהיה לאשה... לא יוכל שלחה כל ימיו" אצל מוציא שם רע ומאנס
3. מקור הלכת דין "אונס רחמנא פטריה" בפרשתין
4. לא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה
5. לא יוכל לבכר ...

Non-coercions
6. נקי יהיה לבותו שנה אחת let a man enjoy his grapes for a year –
7. ואכלת ענבים כנפשך שבעך
8. לאתחסום שור בדישו

יפת תואר is accepting with tears a new self-definition , a new life, that is being forced upon her externally. So too in the teshuva process.

וכן מצינו מי יתן והיה לבבם זה ליראה אותי כל הימים וגו ... היה להם לומר "אתה תתן" ועיין מס' ע"ז

גם מצינו בייבום – לא חפצתי לקחתה -- it’s not the wife he planned in his life
-אין חוסמין אותה לפני יבם שנאמר לא תחסום שור בדישו

A difficult balance between maintaining one’s own right of choice for his life and subordinating one’s choice to the externally imposed
The difficulty of עשה רצונו כרצונך ובטל רצונך מפני רצונו ---

אולי גם טעם ל"השמר בנגע הצרעת" בפרשתין דהוא איסור של להשתמט מחיים שפוסקין לו מן השמים—למלקט לבנות הכתוב מדבר

בן סורר ומורר .C
The placing of בן סורר ומורה in our parsha is appropriate. Especially when considering that the problem is not one of “evil to the core” but quite the opposite, a certain subtle “mediocrity of evil” which is not ugly enough to jar the boy into any cognizant reassessing of his life at any point. A downright inability to do teshuva. Auto-Pilot. Sleeping. The problem of בן סורר ומורה is always in terms of his being ממשיך. If his sin is a little more evil than what the torah prescribes (ex. אכל שקצים ורמשים) there will then be less chance of his being ממשיך and more chance of him waking up and doing teshuva.