Truth as United Whole

Note there is no plural form of אמת as there is for שקר i.e. שקרים.

Ultimate Truth thereby being only as a product of the entirety of detail, indivisible...

World Without Gerunds

I
[I could be wrong. I didn't do a word search]

Note, biblical hebrew (תנ"ך) does not have any grammatical form for objectifying an activity, a gerund (??)... A פיעול form (??) ...

לימוד, סיפור, פירוק, בישול, זיווג, קירוי, מינוי, בימוי, תיוג, גישור, וכו' וכו' וכו

[I think similarly there's no "פעילה" form either e.g. דרישה, פריקה, מרידה, בגידה, וכו....]

-- The insistence on stripping reality down to only what IS; process (and process activities e.g. verbs) therefore having no objective standalone recognition. The stripping away of projections, symbols, layers, concretizing of fantasy, reification,  etc


II  פעילה vs פיעול
As mentioned above both being reifications of actions and hence not part of Tanach's existentialism, yet note the subtle difference between  the two which has little parallel in english:


For example, בגידה being standalone/ passive-- "a betrayal" whereas ביגוד is the active assertive act of betraying---

-- the assertive male ו --i.e. ביגוד vs the emergent passive female ה --i.e. בגידה

Note then the significance of לימוד התורה vs למידת התורה.....

III   פעולה 
However, there is a form of reification of action you do find in the Torah-- פעולה as in

גאולה ,סגולה, ישועה, גדולה, גבורה, וכו

There where you have both ו and ה, you have איש ואשה שכינה שרויה ביניהם, or an instantiation of existential meaning/being to physical mundane acts that otherwise are without such existentialism.

Disclaimer: All of the above could be nonsense.... וצע"ע

 [ ועיין במלבי"ם על הספרא, ויקרא נדבה סימן יג ]

אל אלהים יהוה

ירושלמי ברכות פרק ט הלכה א 

וחזרו [מינים] ושאלו אותו [רבי שמלאי] מה ההן דכתיב (יהושוע כב) "אל אלהים ה' אל אלהים ה' הוא יודע וגו' "

 אמר להן "הם יודעים" אין כתיב כאן, אלא "הוא יודע" כתיב.

 אמרו לו תלמידיו, רבי לאלו דחית בקנה, לנו מה אתה משיב?

 אמר להן שלשתן שם אחד כאינש דאמר "בסיליוס קיסר אגוסטוס 

There may be a beautiful nuance here because in the roman naming convention the first name is actually the טפל [technically called praenomen, or "before the name"] to the later 2 names which refer back to the person's clan and family branch i.e. those being the more essential, fundamental dimensions of the person. So too here then אל אלהים ה. Consider ויקרא לו אל אלהי ישראל said on יעקב אבינו versus ה' ממקור ישראל.

[Note though it's not a perfect parallel because in the Roman convention the 2nd name (the clan name) is actually more encompassing than the 3rd (the family branch of the clan) whereas in our case הויה is more essential than אלהים... but still a nice connection I think]

Cilicia - נגעים , גריס הקילקי

 נגעים ו,א  גופה של בהרת, כגריס הקלקי מרובע.

'nuff said.

בראשית רבה וישב פרק פד סימן ה

דבר אחר:  וישב יעקב כך אמרו חכמים: לא נהנה יעקב אבינו ממושב, עד שגר במגורי אבותיו. ואיזו זו? זו ארץ כנען, ששם גר יצחק אביו. 

דבר אחר: מגורי, בגימטריא מאתן וחמשין ותשע, מיום שאמר הקב"ה לאברהם: ידוע תדע, עד שעה שנתיישב יעקב אבינו, בארץ מגורי אביו:

ועי' במפרשים שמתקשים ליישב החשבון לפי המקובל שהפסוק "ידוע תדע" האמור בברית בין הבתרים הייתה לע' שנה של אברהם אבינו ולכן רנ"ט שנה אחרי כן כבר כלו לו כל שנותיו של יעקב אבינו!

ואולי אפשר לפרש כוונת המדרש על פי סוד דהנה "מגורי" עולה ר"ס עם הכולל דהיינו עשר הויות של חסדים וגבורות, "מגורי אבותיו", הכלולות בדעת . עפ"ז עולה יפה המשך הכתוב שמשעת השלמת דעתו של יעקב במלואה ניתן עכשיו לבוא לתולדות-- אלה תולדות יעקב יוסף והמבין יבין.

זוג vs זווג

(Many thanks to the blog's commentator Yaakov for the הערה)

Note the זוג used by שדים vs the זווג used by בני אדם. The latter being an interactive, external process of "joining/pairing" between the two. The former being standalone, separate stagnancy of two items i.e. פירוד.

מאותה שעה יושב ומזווג זווגים

מטרונה שאלה את ר' יוסי בר חלפתא, אמרה לו: 
לכמה ימים ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו? 
אמר לה: לששת ימים, כדכתיב (שמות כ): כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ. אמרה לו: מה הוא עושה מאותה שעה ועד עכשיו? אמר לה: הקב"ה יושב ומזווג זיווגים, בתו של פלוני לפלוני, אשתו של פלוני לפלוני, ממונו של פלוני, לפלוני וכו

The glaring problem here is that הקב"ה was מזווג זווגים on the 6th day of מעשה בראשית as well?! Furthermore all of ששת ימי בראשית can be seen as מזווג זווגים, consider: יום ולילה, אור וחשך, שמים וארץ, וכו

נלענ"ד the two narratives of פרק א וב being completely separate dimensions. One being a desription of existential structure irrespective of process and time, the other being a description of process and תולדות. 

אלה תולדות השמים והארץ בהבראם--כל מקום שנאמר אלה פסל את הראשונים

פרק א is ברא את עולמו בששת ימים while פרק ב is מזווג זווגים of תולדות שמים וארץ, despite both discussing the same thing. One for Being, one for Becoming. Note יושב ומזווג זווגים

Your Mother...!

Who would have thought that the common street comeback of "your mother..." was actually 2,000 years old...

בראשית רבה פר' ויצא פרק ע הלכה טז

ועיני לאה רכות אמוראי דר' יוחנן תרגם קודמוי ועיני לאה הוו רכיכין.
אמר לו: עינוהי דאימך הוו רכיכין! ומהו רכות?
רכות מבכיה, שהיו אומרים: כך היו התנאים, הגדולה לגדול, והקטנה לקטן, והיתה בוכה ואומרת: יהי רצון שלא אפול בגורלו של רשע.


[ואולם נלע"ד שיש דברים בגו ע"פ סוד מכיוון שלאה הנה היא אימא עילאה...]