ברכת זימון ספרדים ואשכנזים

ברכות ריש פרק ז שלשה שאכלו כאחת חייבים לזמן גמ' מנה"מ אמר רב אסי דאמר קרא גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדו רבי אבהו אמר מהכא כי שם ה' אקרא הבו גדל לאלהינו


Note רב אסי's source touching on both הקב"ה Himself (גדלו לה) as well as שמו whereas רב אבהו's pasuk is entirely a function of שם ה/אלהים alone. Possibly finding parallel in the two versions of זימון between sefardim and ashkenazim.

הב לן ונבריך למלכא עלאה קדישא... וכו' נברך אלהינו שאכלנו משלו -- sefardim

יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם ...וכו' נברך אלהינו שאכלנו וכו -- ashkenazim

ואכלת ושבעת וברכת א"ת ה' אלהיך

Arabic Eid - Holiday

 יתנו עדיהם ויצדקו וישמעו ויאמרו אמת

See ריש מס' ע"ז below.
Note "E'id" (عيد) being the arabic word for festival/holiday is spelled with the arabic equivalent of an ע, a ع.


דף ב,א רב ושמואל חד תני אידיהן וחד תני עידיהן... מאן דתני אידיהן לא משתבש דכתיב (דברים לב) כי קרוב יום אידם ומאן דתני עידיהן לא משתבש דכתיב (ישעיהו מג) יתנו עידיהם ויצדקו


 [Curiously as well the arabic is spelled with the equivalent arabic letter י, as is spelled in the Gemara (עידיהן) , but in the actual מסורה it's spelled without the yud עדיהן]

Netanyahu Obama Press Conference May 20, 2011; What a Shame...

Excerpt of PM Netanyahu Speech to President Obama, May 20 2011

"But I can say that even at the dearth of — even at the nadir of the valley of death, we never lost hope and we never lost our dream of re-establishing a sovereign state in our ancient homeland, the land of Israel. And now it falls on my shoulders as the prime minister of Israel at a time of extraordinary instability and uncertainty in the Middle East to work with you to fashion a peace that will ensure Israel’s security and will not jeopardize its survival.

I take this responsibility with pride but with great humility, because, as I told you in our conversation, we don’t have a lot of margin for error and because, Mr. President, history will not give the Jewish people another chance."

Am I the only one who thinks Prime Minister Netanyahu talked like an אפיקורוס and was מחלל שם שמים with those last words- "history will not give the Jewish people another chance". It runs against everything we believe in from the Torah and the basic faith of our אני מאמין. Our forefathers have lived and died by the belief that history ultimately will give  ישראל a home-- GIVEN! That ultimately the world will work out--GIVEN! That no matter what human attempts are made whether to destroy or even save the Jewish people, existence DEMANDS that ישראל  will remain regardless (בשביל ישראל שנקראו ראשית and Mordechai's telling Esther כי אם-החרש תחרישי, בעת הזאת--רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר, ואת ובית-אביך תאבדו; ומי יודע--אם-לעת כזאת, הגעת למלכות) and then you go and say "history will not give the Jewish People another chance"?!! I'm very disturbed by a leader who thinks it falls upon his shoulders the success of Creation.... בהדי כבשי דרחמנא למה לך. מאי דמפקדת איבעי לך למעבד ומאי דניחא קמי קודשא בריך הוא ליעביד...  very disturbing.... 

הלל הוא נעריה בדברי הימים

It would seem it's purely a matter of tradition but in the introduction to the sefer ברית מנוחה he writes that הלל of הלל ושמאי is נעריה mentioned in דברי הימים א ג כא.

"ושמעיה ואבטלון מסרוהו להלל ושמאי והלל זה היה נעריה מבני דוד מזרע המלוכה שנמצא בדברי הימים וכו"

עומר, Omer, Omri, عمري - Counting Time

A fascinating thing but I don't know what to make of it. In arabic, there is a phrase of endearment to a loved one - "inta omri" which means literally (from my limited knowledge) "you are my years/age". O,M,R in arabic meaning years. I find it fascinating that in arabic 'omer' should be related to years and periods of time similar to ספירת העומר.

וצע"ע

Thomas' Theorem ; Self-Fulfilling Prophecy

Berachot 60a

יהודה בר נתן הוה שקיל ואזיל בתריה דרב המנונא אתנח אמר ליה יסורים בעי ההוא גברא לאתויי אנפשיה דכתיב (איוב ג) כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגורתי יבא לי

Thomas' Theorem

לכל זמן ועת לכל חפץ

I was thinking how public legislative changes arise and public policy is guided. Often the government (the מלכות) is fully aware of dysfunctions and problems in the system and yet it's unable to pull together all of it's citizens in unison to deal with the problem. Instead it finds itself pulled between it's various constituents and their interests. Only at certain opportune times (usually of crisis) is it given the window of opportunity to legislate sweeping reform that can be supported by internal consensus. Take the growing Medicare budget problem of the U.S as an example.

And so my thought was that the 28 עתות in קהלת are not just arbitrary 'times' but rather are directly a result of the others. Namely, there's an עת שלום specifically because during other times there is a special interest for מלחמה. There's a specific time for לחבק because at other times there's an actual desire and interest לרחוק מחבק. They're not 28 arbitrary עתות separate from each other but rather directly and at all times emerging from the interrelated tugging and interests of the others. The עת שלום is only possible because the other 27 interests at that moment are in consensus to forego of themselves, similar to a governments process in legislating significant policy reform and changes. There's only certain opportune times when you can "pull it all together" and make a move.

שם יהוה -- מלכות

ברכות נו א במעשה דאביי ורבא בבר הדיא -


אקרינן (דברים כח) וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך וגו' לאביי א"ל נפק לך שמא דריש מתיבתא הוית  אימתך נפלת בעלמא לרבא אמר ליה בדיינא דמלכא אתבר ומתפסת בגנבי ודייני כולי עלמא קל וחומר מינך ואמרי רבא איתפס, אנן לא כל שכן?!


מהא מוכח דשם ה' היינו מלכות