יקום, קנין, קין

Note the interesting full-circle connection:

יקום being used in the sense of assets and property (as in את כל היקום אשר ברגליהם) ... which is a function of קנין ... which is fundamentally connected to קין קניתי איש את ה ... which comes back to קימה as it says ויקם קין אל הבל אחיו

Also note by the קנין מערת המכפלה the usage:

ויקם שדה עפרון, אשר במכפלה, אשר, לפני ממרא: השדה, והמערה אשר-בו, וכל-העץ אשר בשדה, אשר בכל-גבולו סביב. לאברהם למקנה, לעיני בניחת בכול באי שער-עירו. ואחרי-כן קבר אברהם את-שרה אשתו, אל-מערת שדה המכפלה על-פני ממרא--היא חברון בארץ כנען ויקם השדה והמערה אשר-בו, לאברהם--לאחוזת-קבר מאת בני-חת

מחה, Water, and שמחה

See Breishit Rabba 28:2,3 that מחה is specifically connected to water.

Consequently it would seem a more appropriate translation of מחה being that of "liquidation". Water being the ultimate liquidating solvent or solution. Leading possibly then into שמחת המים of Sukkot.

Shevatim Naming

Worthwhile to point out the various Shemot used in the context of the 12 Shevatim in Par' VaYetzei:

Reuven, Shimon, Yehuda - הויה

Dan, Naftali, Yisachar, Zevulun - אלקים

Levi, Gad, Asher, Binyamin - no mention

Yosef - Quite interesting. 2 pesukim. One with אלקים and one with הויה
ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלוהים את-חרפתי. ותקרא את-שמו יוסף לאמור יוסף יהוה לי בן אחר

Torah & Graphology

After reading a little of some graphology and handwriting analysis books it would seem to me that the subject is intimately and intricately related to the various Torah concepts. Just to name a few:
.... צורת אותיות, קוצין, תגין, שרטוט, מוקף גויל

It behooves us to look further into the thought...

R Akiva

Thought it interesting to point out the relation of these 2 statements of R' Akiva, one in Bereishit Rabba 24:7 and one from the Mishna in Bava Kamma.

בן עזאי אומר: זה ספר תולדות אדם, זה כלל גדול בתורה. ר' עקיבא אומר: (ויקרא יט) ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה, שלא תאמר הואיל ונתבזיתי יתבזה חבירי עמי, הואיל ונתקללתי יתקלל חבירי עמי. אמר רבי תנחומא: אם עשית כן, דע למי אתה מבזה, בדמות אלהים עשה אותו

מעשה באחד שפרע ראשה של אישה, ובאת לפני רבי עקיבה, וחייבו ליתן לה ארבע מאות זוז. אמר לו, רבי, תן לי זמן, ונתן לו. שימרה עומדת על פתח חצרה, ושיבר את הפך לפניה, ובו איסר שמן; וגלתה את ראשה, והייתה מטפחת ומנחת על ראשה. והעמיד לה עדים, ובא לפני רבי עקיבה; אמר לו, רבי, לזו אני נותן ארבע מאות זוז. אמר לו, לא אמרת כלום: שהחובל בעצמו--אף על פי שאינו רשאי, פטור; ואחרים שחבלו בו, חייבין. הקוצץ את נטיעותיו--אף על פי שאינו רשאי, פטור; ואחרים שקצצו את נטיעותיו, חייבין.

(it's a little unclear to me the reading of the Bereishit Rabba and it's derivation... if anything, the pasuk of ואהבת לרעך כמוך would seem to imply the exact opposite! i.e. that we would say הואיל ונתבזיתי יתבזה חבירי עמי )

ואיבה אשית בינך ובין האשה

It seems to me that this needs more analyzing. What is the איבה between woman and snake and how does it manifest itself?

I don't think it can be understood in the sense of "fear/repulsion" that many women naturally feel towards snakes for two reasons.

1) the pasuk implies it's a mutual relationship, ואיבה אשית בינך ובין האשה, so that seemingly the nachash also feels the same towards woman.

2) the word is not פחד or שקץ, it's איבה . Which really brings to the crux of the issue what does the word איבה mean? (have to remind myself to look at a Malbim) Does it have anything to do with the איבה in the תיקוני עולם that are mentioned in gemara Gittin?

Hashem's Allowance for Chaos and Free Choice

A long-standing fundamental question that I've had many a heated discussion about with people (the question is not my own. Heard both from the Rosh Yeshiva, R' Shmuel Yaakov Weinberg ,and my Rebbe Rav Matis) :

If A picks up a gun and chooses to kill B, B dies. Would B have died at that instant had A chosen not to kill B?

Essentially, the question being one of the nature of Hashgacha: is everything Hashem's desire or does He allow for chaos? (allow being the key word really which resolves alot of the conflicts people have in the discussion of this issue)

I've found what I think is a clear proof in Breishit Rabba 22:9 in reference to Kayin's killing Hevel:

אר"ש בן יוחאי: קשה הדבר לאומרו, ואי אפשר לפה לפרשו. לב' אתליטין שהיו עומדין ומתגוששים לפני המלך. אילו רצה המלך פירשן, ולא רצה המלך לפרשן. נתחזק אחד על חבירו והרגו, והיה מצווח ואמר: מאן יבעי דיני קדם מלכא? כך קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה

In my opinion it implies very clearly that the bloods of Hevel are seen as crying out to Hashem k'vayachol for the injustice of His allowance of the murder. This is HUGE! This would literally change the way 90% of the frum world perceive the nature of Man's place in the world around him. See also the Rambam Hl' Teshuva 5:7 where he really is saying this same point (as R' Matis also had taught us)

ואל תתמה ותאמר היאך יהיה האדם עושה כל מה שיחפוץ, ויהיו מעשיו מסורין לו, וכי ייעשה בעולם דבר שלא ברשות קונו ובלא חפצו, והכתוב אומר "כול אשר חפץ ה', עשה: בשמיים ובארץ" דע שהכול בחפצו ייעשה, ואף על פי שמעשינו מסורין לנו.
כיצד: כשם שחפץ היוצר להיות האש והרוח עולים למעלה, והמים והארץ יורדים למטה, והגלגל סובב בעיגול, וכן שאר ברייות העולם להיות כמנהגן שחפץ בו--ככה חפץ להיות האדם רשותו בידו, וכל מעשיו מסורין לו, ולא יהיה לו לא כופה ולא מושך, אלא הוא מעצמו ובדעתו שנתן לו האל עושה כל שהאדם יכול לעשות.

Halo and Hallel

Struck me today, the hebrew word for "shine" -- הל -- as in

בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי ראשִׁי לְאוֹרוֹ אֵלֶךְ חשֶׁךְ and עֲטִישׁתָיו תָּהֶל אוֹר (Iyov 29 & 41)

being the Greek/English word of Halo.

Also then a possible connection of הל in the הלל of Chanuka to it's theme of Light. Not to mention the Ancient Greek word for Greece --- Ἑλλάς, Hellas

A Moment of Self-Reflection

Bereishit Rabba 16:3

אומרים לאילני מאכל, למה אין קולכם הולך? אמרו להם: אין אנו צריכין, פירותינו מעידין עלינו. אומרים לאילני סרק, למה קולכם הולך? אמרו להם: הלואי נשמע קולינו ונראה. אמר רבי הונא: לא משום הטעם הזה, אלא אילני מאכל על ידי שהן כבדים בפירותיהם, לפיכך אין קולן הולך, אבל אילני סרק ע"י שהן קלים בפירותיהם קולן הולך, הדא הוא דכתיב (ישעיה ז): וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי יער מפני וגו':

See further for the full translation but for the lazy among us, the short of it:

Fruit trees, by virtue of their fruit, have neither the need nor the capability to "make noise". The non-fruit trees, by contrast, having both and hence are "noisy".

One has to wonder if the exact same wouldn't apply to someone who blogs....

Wife or Porna

Wikipedia brings down the etymology of Porn from the Greek meaning prostitute: http://en.wikipedia.org/wiki/Pornography

Which makes it very nicely understood then why R' Yossi HaGlili would use the word פורנה instead of ketuba in reference to his belligerently hostile wife. (See Breishit Rabba 17:3 and Yerushalmi Ketuvot 4:13)

Once the ברית between them is dysfunctional the marriage becomes a long term prostitutional arrangement and the ketuba becomes nothing more than a Contract of Sale.

[ועלתה במחשבת ירוד לצאת ממקומו ולהגיש פטפוטי לבו דהנה אותיות השוות בין אפריון לאפרסמון הן הם פורנ"א ובהעלות אות י' דהיא ברית נעשית אפריון ודי למבין]

תשרי וניסן -- אדמה וארץ

See Breishit Rabba 13:12 --

ד' שמות נקראו לארץ ... ארץ זו ניסן וכו' אדמה זו תשרי וכו' עי"ש

I thought it interesting then that in the Pesukim of Breishit 2:5-6 only those two names are used which would then fit perfectly with the issue of R' Eliezer and R' Yehoshua -- בתשרי או בניסן נברא העולם ודו"ק

וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר יְהוָה אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה

Also consider the opposing grammar: the living, moving ריצה of ארץ and ניסן season vs the silent, dormant דומה of אדמה  and תשרי 

"I'd like you to meet my daughter Venom"

הובא בספר שופטים א' יא-טו (וגם ביהושע טו) ענין עתניאל בן קנז בקרית ספר ועכסה בת כלב ונראה דאין המקרא אומר אלא דרשני
ונ"ל לפרש בס"ד אשר יכה את קרית ספר ... ונתתי לו את עכסה בתי בבחי' עכס נחש -וברגליהם תעכסנה- שהיא בת כל"ב דעין ולב תרי סרסורי עבירה נינהו... ואשר יכה את קרית ספר בבחי' חרות על הלוחות אין לך בן חורין וכו' ובבחי' ושמתם סם תם זכה נעשית לו סם חיים כמ"ש במס' קידושין
והלאה כתיב ותצנח מעל החמו"ר... הבה לי ברכה ...ויתן לה כלב... את גלות עלית ואת גלות תחתית ופי' הגר"א מעשה מרכב' ומעש"ב בבחינת כל הלומד תורה לשמה זוכה לדברים הרבה.. מגלין לו רזי תורה... ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים והבן

אח"כ ראיתי לציין . עיין בספר הבהיר (ז) שארץ הנגב כוונתו עוה"ז

ז. ישב רבי אמוראי ודרש מאי דכתיב (דברים ל"ג כג) ומלא ברכת ה' ים ודרום ירשה, כך אמר משה אם תלך בחוקותיו תירש העולם הזה והעולם הבא, העולם הבא שהוא נמשל לים שנאמר (איוב י"א ט) ורחבה מני ים, והעוה"ז נמשל לדרום שנאמר (יהושע ט"ו יט) כי ארץ הנגב נתתני ומתרגמינן ארי ארעא דרומא

The Left-Handed Son of Right

Learning Sefer Shoftim.. a number of curious recurring concepts.. but this is one that particularly stands out

-- the mention of left-handed people (possibly the only 2 mentions in Tanach, haven't checked...) of both Ehud ben Gera (3:15) and of the Bnei Binyamin in (20:16)... but the more fascinating point being that both are emphasized by the pasuk as being from בנימן בן ימין . Impossible that there isn't something deeper here... but i don't know what...

וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָה וַיָּקֶם יְהוָה לָהֶם מוֹשִׁיעַ אֶת אֵהוּד בֶּן גֵּרָא בֶּן הַיְמִינִי אִישׁ אִטֵּר יַד יְמִינוֹ

וַיִּתְפָּקְדוּ בְנֵי בִנְיָמִן בַּיּוֹם הַהוּא מֵהֶעָרִים עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה אֶלֶף אִישׁ, שׁלֵף חָרֶב לְבַד מִיּשְׁבֵי הַגִּבְעָה הִתְפָּקְדוּ שְׁבַע מֵאוֹת אִישׁ בָּחוּר... מִכּל הָעָם הַזֶּה שְׁבַע מֵאוֹת אִישׁ בָּחוּר אִטֵּר יַד יְמִינוֹ: כָּל זֶה, קלֵעַ בָּאֶבֶן אֶל-הַשַּׂעֲרָה וְלא יַחֲטִא

The Forming of a Thought

בראשית רבה פרק ט' ג
רבי חגי בשם רבי יצחק אמר: (ד"ה א כח): "ואתה שלמה בני, דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה, כי כל לבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות מבין. אם תדרשנו ימצא לך ואם תעזבנו יזניחך לעד". קודם עד שלא נוצרה מחשבה בלבו של אדם, כבר היא גלויה לפניך.

Will be very interesting to know how then רבי חגי will understand the pasuk וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם

By extension it would seem to imply the רַק רַע כָּל הַיּוֹם applies even at the initial stage of יצירת המחשבה ?! Can we say such a thing?...

[Upon further studying I feel the question is not a problem. The pasuk is referring specifically to דור המבול and hence their consequent destruction. What you do see interestingly is that through their actions and effort they were able to effect יציר מחשבה רק רע כל היום? Expressed differently we see that "wanting to want" something can effect an intrinsic change.]