Someone please make sense for me out of this בן איש חי שנה ב פרשת וארא -- in the second half of the drush. The entire piece is assuming that the words in ישעיהו ט ו are
למרבה הםשרה
when in fact in all of my texts on hand our mesorah is לםרבה המשרה..... what's pshat?
Subscribe to:
Post Comments (Atom)
5 comments:
See Sanhedrin 94,b.
Thank you very much for the reference. I assume you meant daf 94a? א"ר תנחום דרש בר קפרא בציפורי מפני מה כל מ"ם שבאמצע תיבה פתוח וזה סתום....
You know though it doesn't solve the problem with the ben ish chai. From the gemara it's clear that the Mem in question is in the middle of the word, but even the ben ish chai's apparent alternate version of tanach would have the a mem in the middle and would still work out fine with the gemara. yes?
I don't get your problem. No where in the BI"Ch's text does he suggest that the mem sofit appears in the word misra. He is merely echoing the sentiment of the cited gemara in Sanhedrin. There, Bar Kapara notes the kri/ketiv distinction where lmarbeh has a mem sofit in the middle of the word when a regular mem would be expected. When referencing the actual pasuk, both the Talmudic text and the BI"Ch text utilize the kri variant, which is standard throughout the Talmud when calling attention to other such kri/ketiv differences. Consider, for instance, the kri/ketiv of naar for naarah in Devarim 22. References to these pesukim in the Talmud utilize the kri variant and not the ketiv variant (see, for example, Nedarim 27a or Sanhedrin 73a)
It sounds to me like you didn't read the בן איש חי piece in it's entirety. I quote below:
ולפי זה – ביציאת מצרים לא היה פדות שלם...ולכן אמר לו: "ושמתי פדת בין עמי ובין עמך" – "פדת" כתיב, דאינו פדות שלם... אך "למחר", בביאת המשיח, "יהיה האות הזה" הוא אות מם של "המשרה שנרמז באותיות "זה", והינו שבגלות, מם של "המשרה" היא סתומה. ואם תמנה מן האותיות "למרבה" תמצא מם של "המשרה" הוא אות שביעית אשר היא סתומה ולעתיד תהיה פתוחה, שהיא אות חמישי באותיות אלפא-ביתא, שאם תמנה אותיות העשיריות כזה: י' כ' ך' ל' מ' – אתה מוצא מם פתוחה הוא אות חמישית; וזהו הנרמז בתבת "זה", כלומר, מם של "המשרה" שהיא אות שביעית ב"המשרה" תהיה מם פתוחה שהיא אות חמישית באלפא-ביתא
I think you may be mis-reading his final observation. He's saying that you would have expected the word המשרה to also have a ם in lieu of a מ since the general phrase למרבה המשרה is describing a state of גלות and the point would have been driven home more emphatically if both terms used the ם. However, he concludes that this is not the case because the text is subtly looking forward to the future, where ולעתיד תהיה פתוחה. He liberally interprets למחר יהיה האות הזה as, in the future, you will have the promise portended by the letter (i.e., the מ). He then uses some curious deconstruction of זה to somehow refer to 7 spaces and a מ. I found that to be more confounding than your initial inquiry, but such is the way of בא"ח I suppose.
Post a Comment