I תקופת סוכות -- “season feel”

- סופית --< זמן אסיפה, “depressing”, sad, winter, an ending of sorts

רגל סופית

not very cheery either... --קהלת

- התחלת זמן גשם

חג האסיף תקופת השנה -ויאסף אל עמיו

ערכין לב: וסנהדרין סד. - למדים מסוגיית ערכין דעצם מלת "סוכה" פירושו סוף וביטול של רע ויצרא דעבירה
- “gonna have to face it you’re addicted to love”
- וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל־יוֹמָם מֵחֹרֶב וּלְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר:


II ענין ישועה בסוכות
- לולב איקרי הושענא, הקפת המזבח ואמירת אני והו, ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה, הושיעה את עמך
- יש להבין ממה אנחנו מבקשים ישועה? בפרט בזמן המקדש
- (שמות רבה א' לב') - ויקם משה ויושיען וכו' ר' יוחנן בשם ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר דבר של ג"ע באו לעשות עמהן ועמד משה והושיען שנאמר כאן ויושיען ונאמר להלן צעקה הנערה בעיר וגו' מה להלן וכו' אף כאן וכו' רבנן אמרי וכו' אין ויושיען אלא לשון הצלת מים שנא' הושיעני אלק' כי באו מים עד נפש (תהלים סט)

III מקור סוכות

- וַיָּשָׁב בַּיּוֹם הַהוּא עֵשָֹו לְדַרְכּוֹ שֵֹעִֽירָה: וְיַֽעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָֹה סֻכֹּת עַל־כֵּן קָרָא שֵׁם־הַמָּקוֹם סֻכּֽוֹת (לג, טז-יז')
- דמיון יעקב ועשו לשעירי יוה"כ
- הדמיון הוא עד כדי כך שבאים ליטול שכר באחרית ימים (ע"ג ב:)
- טענתם נסתרת דוקא ע"י מצות סוכה

דירת עראי ודירת קבע... אולי הוי כנגד אתנהלה לאטי וסוכה תהיה לצל יומם
[ועי' מדרש פליאה ד' ויהי ערב זה עשו ויהי בקר זה יעקב יום אחד זה יוה"כ]

ג' החלקים הצד השוה שביניהן הוא דעת IV
-הבדלה בין ישראל לעמים הוא ע"י כחה של דעת דאם אין דעת הבדלה מנין
da’at allows for differentiation through personalization--

-מקור מלת דעת הוא עץ הדעת טוב ורע דהיינו מקור מיתה ויצרא דעבירה
- מיתה הוא ענין סדר טהרות דהיינו סדר של דעת
-דוקא סכך שאינו מקבל טומאה דהיינו זמן ביטולו של רע ומיתה
- סוכות הוא חג של דעת [למען ידעו דורותיכם וגו'] ובא אחר יום של עינוי בלי יישוב הדעת (אשר על כן שיעורו בככתובת הגסה)

-גם אצל סוכה של יעקב קדמה לו ענין של דעת ויצרא דעבירה אצל שרו של עשו וגיד הנשה