שמע ישראל, לא כוון דעתיה- ברכות לג

ברכות לג עמוד ב

אמר ר' זירא כל האומר שמע שמע כאומר מודים מודים דמי מיתיבי הקורא את שמע וכופלה הרי זה מגונה מגונה הוא דהוי שתוקי לא משתקינן ליה לא קשיא הא דאמר מילתא מילתא ותני לה והא דאמר פסוקא פסוקא ותני ליה אמר ליה רב פפא לאביי ודילמא מעיקרא לא כוון דעתיה ולבסוף כוון דעתיה אמר ליה חברותא כלפי שמיא מי איכא אי לא כוון דעתיה מעיקרא מחינן ליה במרזפתא דנפחא עד דמכוין דעתיה

Probably not the true intent of the gemara but I had a thought of how to understand the gemara:

The idea of שמע ישראל being that all of existential reality comes together and meets as one unity of reality. If so, if you're having trouble being מכוון to that concept, the solution is we hit you over the head with a hammer. Now... that sharp searing pain that you're currently feeling clearly and solely in your mind, that's now a part of the singularity of Existence too! Focusing on that IS then your כוונת שמע ישראל. In other words, there can be no excuse for not being כוון דעתיה. All you need to do is open your sensors to your existence, be it what it may, and that then is your ייחוד שמע ישראל.