אל אלהים יהוה

ירושלמי ברכות פרק ט הלכה א 

וחזרו [מינים] ושאלו אותו [רבי שמלאי] מה ההן דכתיב (יהושוע כב) "אל אלהים ה' אל אלהים ה' הוא יודע וגו' "

 אמר להן "הם יודעים" אין כתיב כאן, אלא "הוא יודע" כתיב.

 אמרו לו תלמידיו, רבי לאלו דחית בקנה, לנו מה אתה משיב?

 אמר להן שלשתן שם אחד כאינש דאמר "בסיליוס קיסר אגוסטוס 

There may be a beautiful nuance here because in the roman naming convention the first name is actually the טפל [technically called praenomen, or "before the name"] to the later 2 names which refer back to the person's clan and family branch i.e. those being the more essential, fundamental dimensions of the person. So too here then אל אלהים ה. Consider ויקרא לו אל אלהי ישראל said on יעקב אבינו versus ה' ממקור ישראל.

[Note though it's not a perfect parallel because in the Roman convention the 2nd name (the clan name) is actually more encompassing than the 3rd (the family branch of the clan) whereas in our case הויה is more essential than אלהים... but still a nice connection I think]