Thought it interesting to point out the relation of these 2 statements of R' Akiva, one in Bereishit Rabba 24:7 and one from the Mishna in Bava Kamma.
בן עזאי אומר: זה ספר תולדות אדם, זה כלל גדול בתורה. ר' עקיבא אומר: (ויקרא יט) ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה, שלא תאמר הואיל ונתבזיתי יתבזה חבירי עמי, הואיל ונתקללתי יתקלל חבירי עמי. אמר רבי תנחומא: אם עשית כן, דע למי אתה מבזה, בדמות אלהים עשה אותו
מעשה באחד שפרע ראשה של אישה, ובאת לפני רבי עקיבה, וחייבו ליתן לה ארבע מאות זוז. אמר לו, רבי, תן לי זמן, ונתן לו. שימרה עומדת על פתח חצרה, ושיבר את הפך לפניה, ובו איסר שמן; וגלתה את ראשה, והייתה מטפחת ומנחת על ראשה. והעמיד לה עדים, ובא לפני רבי עקיבה; אמר לו, רבי, לזו אני נותן ארבע מאות זוז. אמר לו, לא אמרת כלום: שהחובל בעצמו--אף על פי שאינו רשאי, פטור; ואחרים שחבלו בו, חייבין. הקוצץ את נטיעותיו--אף על פי שאינו רשאי, פטור; ואחרים שקצצו את נטיעותיו, חייבין.
(it's a little unclear to me the reading of the Bereishit Rabba and it's derivation... if anything, the pasuk of ואהבת לרעך כמוך would seem to imply the exact opposite! i.e. that we would say הואיל ונתבזיתי יתבזה חבירי עמי )
No comments:
Post a Comment