איתא בבראשית רבה לד:יד
שופך דם האדם באדם דמו ישפך וגו' אמר רבי חנינא: כולהם כהלכות בני נח: בעד אחד, בדיין אחד, בלא עדים ובלא התראה, על ידי שליח, ע"י עוברים. בעד אחד, בדיין אחד. שופך דם האדם באדם אחד דמו ישפך וכו'........ על ידי עוברים, שופך דם האדם באדם
והוקשו בתוס' סנהד' נט ד"ה ליכא דבישראל אין נהרגין על עובר עד שיצא ראשו ובבני נח נהרגין אף על עוברין ועי' שם מה שתירצו. עוד מצינו מקשים על הא דישראל מותר בביאה שלא כדרכה ובבני נח אסור
ולי נראה לעניות דעתי מובן ומיושב במה שכתבתי בענין לישנא דהויה שכתוב אצל לידה וקידושין --רק קדשיך אשר יהיו לך ויצאה והיתה--- דלישראל החי בעולם של הויה, רציחה לא מיקרי עד דקטיל מידי דהוא הווה. והגם שעובר הוא דבר של חיות על פי חוקי הטבע, עד דיצתה רוב ראשו הויה ליתא, משא"כ בבני נח דכל דיניהם שייכים לבחי' חיות ושריצה בארץ, וממילא הריגת חיות עובר בכלל. וכמו כן באשה דבבחי' שרצו ופרו ורבו בבני נח, ביאה שלא כדרכה לא שייכת, משא"כ בישראל שאפשר להתייחסות בבחי' הויה
ומסופקני לפי דברינו אם ישראל הבא על הכותית ביאה שלא כדרכה חייב מיתה כיון דליתא בהויה..... והאמת היא שלא למדתי סוגייות אלו מספיק ולכן צריך עוד עיון
Subscribe to:
Post Comments (Atom)
No comments:
Post a Comment